חשיפה זהירה
בתנאי מזג אויר של שנת החורף הישראלית אנו נוטים לחשוב שאין סכנה בחשיפה לשמש. אולם דווקא עכשיו, החלקים בגופנו שנחשפים לשמש החורפית עלולים להחשף לקרינה מסוכנת. כל מה שצריך זה להמרח – וקיימים תכשירים מצויינים לכך.
היום יודעים ש-90% מסימני ההזדקנות המוקדמת של העור, שאינה תורשתית מקורה בחשיפה לקרני השמש. ידוע גם ש70% מהחשיפה לנזקי השמש מקורם בחשיפה יומיומית, בדרכים, בדרך לקניות, בישיבה ברכב, במשרד, מול חלון או בדרך לעבודה ברגל, ולאו דווקא כפי שמקובל לחשוב ברביצה בחוף הים או בבריכה. שרון גרטלר מרעננה נשואה ואם לשלושה, מנהלת מחקר ופיתוח של תשלובת מפעלי ד”ר פישר, עושה לנו סדר בארון הקוסמטיקה שעוזר לנו להגן על עצמנו גם בחורף.
-ממה נגרמת הזדקנות העור?
“קרינת השמש מחולקת לקרניים שונות, מתוכם, אלה שפוגעות בעור וגורמות לנזק הם בעיקר UVB ו-UVA, קרינת ה-UVB פוגעת בשכבות העליונות (האפידרמיס), הסימנים של הנזקים הללו ניכרים על העור באדמומיות ובכוויות שמש. לעומתה, קרינת ה-UVA חודרת לעומק העור, מגיעה עד לדרמיס שנמצא מתחת לאפידרמיס וגורמת להזדקנות מוקדמת של העור המתבטאת בכתמים, קמטים, רפיון עור, פגיעה באלסטיות וחוסר גמישות של העור, יובש, חספוס, מראה חסר ברק וגוון לא אחיד. בנוסף יש פגיעה ב-DNA וסיכון לסרטן העור, לא עלינו. חשוב לציין, כי מחקרים מראים כי הגוף יודע לתקן נזקי DNA ונזקים נוספים, אך זאת רק עד לרמה מסויימת. מעבר לכך, נותרים נזקים לעור לצמיתות שכן העור “צובר וזוכר”. בימים סגרירים של ינואר ובחורף בכלל, גם כשאנו לבושות שכבות של בגדים, אנו נחשפות לקרינה במקומות החשופים – בפנים שלנו, בידיים, במחשוף ובצוואר ־ אלה המקומות שהכי חשוב לנו להגן עליהם, מאחר והם הניראות היומיומית שלנו. “גם אם לא מופיעה אדמומיות או כווית שמש, עדיין, יש נזקים שאינם ניכרים לעין אך נגרמים לעור” מוסיפה גרטלר. “קרינת ה-UVA שגורמת להזדקנות העור לצערנו חודרת גם חלונות זכוכית ועננים בחורף אך בהחלט קיימת אפשרות להגן על עצמנו מפני הנזקים האלה.”
-איך נגן על עצמנו אם כך?
“בראש ובראשונה באמצעות מריחה יומיומית של קרם יום המכיל הגנה גבוהה ורחבה מקרינת ה-UVA וה- UVB. בכל יום, וגם בימי החורף חיוני להשתמש בקרם יום המכיל הגנה של 30 SPF ומעלה.” ממליצה גרטלר “קרם טוב לכך יכול להיות קרם יום בסדרת ד”ר פישר “ג’נסיס LYCOPENE”, יעיל לטיפול אפקטיבי בקמטים וסימני הבעה או בקרמים בסדרת ד”ר פישר “ג’נסיס WHITE”, לטיפול בהיפר פיגמנטציה, הבהרה וטשטוש כתמי גיל, שמש, הריון ועוד.”
-האם יש הבדל בין SPF 15 ל-30 SPF? האם אין מדובר בפעלול שיווקי?
“כמובן שלא מדובר בפעלול!” מסבירה גרטלר “הקרמים בעלי SPF גבוה יותר מכילים ריכוז מסננים גבוה יותר להגנה מקרינת ה-UVA וה-UVB, המאפשרים הגנה גבוהה יותר, צפופה ורציפה יותר על פני העור, ומגנים טוב יותר מפני נזקי הקרינה. בנוסף, נמצא במחקרים שנערכו בעולם שאנשים מורחים רק כרבע מהכמות שנדרשת להגנה המתאימה לרמת ה-SPF הרשום ולא מחדשים את המריחה, בפרט כשמדובר בקרם יום. קרם יום לפנים בעל SPF גבוה יותר עוזר לפצות על המריחה החד¬. פעמית.”
-האם צריך לחדש את המריחה מעת לעת?
“ככל שהחשיפה לשמש גבוהה יותר, כך רצוי לחדש את המריחה לעיתים קרובות יותר.”
-האם ניתן להסתפק במריחת מייקאפ המכיל גם SPF?
“לא מספיק. מייק-אפ ובו מצויין רק מדד ה-SPF מתייחס רק להגנה מפני קרינת ה-UVB. בנוסף לקרינת ה-UVB אנו נחשפים מידי יום גם לקרינת ה-UVA העוצמתית, המאיצה את ההזדקנות המוקדמת של העור ולכן חובה למרוח תחילה קרם יום הכולל הגנה גבוהה ורחבה ככל האפשר.”
המשמעות של ה-SPF הינו המדד המבטא את יכולת התכשיר להגן על העור מנזקי קרינת ה־ UVB. המדד הוא למעשה חישוב היחס שבין הקרינה הגורמת אדמומיות ראשונית על עור מוגן בתכשיר הגנה לבין הקרינה הגורמת אדמומיות דומה בעור שאיננו מוגן. למשל, תכשיר בעל 30 SPF מקנה לעור הגנה הגבוהה פי-30 ביחס לעור שאיננו מוגן. “זה נתון ממעבדה, אך בעולם האמיתי” טוענת גרטלר “אפקטיביות התכשיר תלויה במיקום הגיאוגרפי על כדור הארץ, בעונת השנה, בסוג העור, במשטח עליו אנחנו נמצאים ועוד. בישראל, באופן יחסי לעולם, רמת הקרינה היא גבוהה. כמובן שמידת החשיפה שלנו לקרינה תלויה בנתונים הללו וגם בכמות הקרם שמרחנו בטרם יצאנו מהבית”.
