לא סתם יובש: איך לזהות אטופיק דרמטיטיס?
דלקת עור אטופית שכינוייה העממי “אסטמה של העור” היא מחלת עור כרונית שסימניה הראשונים מופיעים לרוב בתינוקות, כחצי מהמקרים יופיעו עד גיל שנה. בעשורים האחרונים שכיחות המחלה עולה ונעה כיום בין 15% ל- 20% מאוכלוסיית הילדים עד גיל 5 בארצות המפותחות.
ברוב הילדים המחלה באה לידי ביטוי בצורה קלה ורובם יחלימו לפני גיל ההתבגרות. לדלקת עור אטופית יש שינויים עונתיים, מהלך גלי של הטבות והחרפות. לרוב מחמירה בעונת החורף הקרה ומוטבת בעונה לחה יותר.
סימני המחלה
התלונה העיקרית של החולים היא הגרד, המופיע ביחד עם תפרחות אופייניות במקומות האופייניים לקבוצת הגיל אליה משתייך החולה.
מוכרות שלוש קבוצות גיל שנבדלות במיקום התפרחות והגרד; קבוצת הינקות אשר מערבת את עור הפנים, לעיתים מפושטת בעור הגוף והגפיים אך ממעטת להכיל את איזור החיתול. מעבר לגיל שנתיים מתבטאת המחלה לרוב בתפרחות בצידי הצוואר, בקפלי המרפקים, בברכיים וביובש כללי בעור. במתבגרים ומבוגרים שטח המחלה מצומצם יותר ומתמקד במקומות כצידי הצוואר ושרשי כפות הידיים.
כיצד נראית המחלה בעור?
עור החולים לרוב יבש ולעיתים גם תפרחת ורדרדה אדמדמה, לעיתים מעט בצקתית, עם גלדים וסימני גרוד. במחלה כרונית ממושכת העור יבש, מעובה מעט, כהה יותר ואפילו מעט מקומט. עור יבש ומחורץ יכול להיות שער כניסה לזיהומי עור חיידקיים, ויראליים כיבלות או הרפס מפושטים וכן זיהומי עור פטרייתיים.
מהלך המחלה אינו קבוע בחומרתו. ייתכנו תקופות של נסיגה וחוסר תסמינים בין ההחרפות. בעת החרפה הילד החולה סובל מגרד עז, לעיתים בלתי נישלט. הגרוד מחמיר את התפרחת ואת הרגשת הגרד וכך נוצר מעגל שיש צורך בהתערבות חיצונית בכדי לבלום אותו. במקרים אלו יתכנו הפרעות בשינה ובתיאבון. במקרי מחלה קשים ההורים נאלצים להשקיע זמן וסבלנות בטיפול הקבוע לעור הילד, יש להסיט את מחשבתו מהגרד לפעילויות אחרות, לשים לב לאיכות השינה.
עם העלייה בגיל, לרוב צמצום בשטחי העור המעורבים במחלה, קיימת גם ירידה בתדירות ההתקפים. מקובל כיום כי כשני שליש מהסובלים מדלקת עור אטופית בגיל הילדות מחלימים לחלוטין ולנותרים נותרת לרוב מחלה מוגבלת קלה.
הסיבה למחלה עדיין אינה ברורה, נראה כי השילוב של נטייה גנטית משפחתית לקבוצת המחלות האטופיות בשילוב גורמים סביבתיים המעוררים את המחלה נמצא בבסיס המחלה. גורמים סביבתיים כנתונים אקלימיים (בחלק החמרה בחורף ובאחרים החרפה בשל הזעה בקיץ), סף גירוי נמוך בעור, אלרגיה לחומרים נישאים באוויר, זיהומים, גורמים רגשיים ואחרים מעורבים כנראה בתהליך של התפתחות הדלקת בעור.
האבחון של דלקת עור אטופית אינו מתבסס על בדיקת מעבדה ספציפית או סימן יחיד, אלא על שכלול של מספר גורמים: גרד מתמשך, מהלך כרוני עם התפרצויות, בתוספת סימנים בעור כגון תפרחות באזורי גוף האופייניים, סוג הנגעים בעור, אירועים חוזרים של זיהומי עור ורקע אישי ומשפחתי של מחלות אטופיות.
הטיפול במחלה
הבסיס לטיפול במחלה הוא הסבר לחולה ומשפחתו על משך המחלה וחשיבות הטיפול המונע העקבי. חשוב להסביר כי מירב המקרים משתפרים עם טיפול סדיר ואף חולפים עם הזמן.
את הטיפול נבנה לפי “שכבות“- הטיפול הבסיסי המשותף לרוב החולים – מתן מענה ליובש שגורם לאי נוחות בעור שימוש בתכשירי לחות שומניים בתדירות גבוהה (מספר פעמים ביום) מטפלת ביובש ומפחיתה את הגרד ואפילו יכולה לסייע להפחתת הדלקת בעור. טיפול מונע קבוע מתייחס למניעת יובש בעור והפחתת מגע עם חומרים מגרים.
שימון העור מספר פעמים ביום. אין להימנע מרחצה (היו אלו המלצות “ותיקות”) מומלץ שימוש בשמן באמבט כאשר אין צורך בסיבון נוסף מלבד הקרקפת ואזורים אינטימיים. לילד אטופי שמתרחץ במקלחת ניתן לעסות לעור שמן במקלחת במקום סבון.
כדאי למרוח קרם לחות לאחר האמבטיה. עדיפות למריחת קרם לחות במרקם סמיך המעניק לחות ל- 24 שעות. מריחת תכשירי הלחות צריכה להיעשות מספר פעמים ליום.
בשנים האחרונות יש תשומת לב מיוחד לפיתוח המוצרים לתינוקות עם דלקת עור אטופית, הפחתת חומרי שימור, והימנעות ממרכיבים אלרגניים אפשריים. בנוסף חברות שוקדות על פיתוחים ייחודיים המכילים מיצויים צמחיים כשיבולת שועל.
מניעת גירוי ממגע חומרים לעור – חולי דלקת עור אטופית מרגישים לרוב גירוי מבדים סינטטיים (המעודדים הזעה), סריגים בעיקר מצמר. סבונים או שמנים המכילים חומרי ריח עלולים אף הם להביא לגירוי. הגירוי עלול להצית את מעגל הגירוד והגרד ולכן עדיף להימנע גם מאלו.
הפחתת הגרד ע”י תרופות נוגדות גרד – תרופות אנטיהיסטמיניות (פניסטיל, אהיסטון, וכו’). לתרופות אלו אפקט מרגיע ולעיתים מיישן.
תכשירים המכילים סטרואידליים (קורטיזון) במריחה נמצאות בבסיס הטיפול לדלקת עור אטופית בנוסף לטיפול המונע שהוזכר קודם. התכשירים הסטרואידליים השונים נבדלים בעוצמתם. השפעתם מהירה וטובה על הגרד והדלקת. ברם, יש להדריך את ההורים על שימוש לתקופה מוגבלת וגמילה הדרגתית לשימוש במשחה עם סטרואיד פחות חזק ובהמשך להסתפק בטיפול המונע.
טיפולים נוגדי דלקת שאינם מכילים סטרואידים בכדי לאפשר גם שימוש מתמשך ללא חשש תופעות לוואי.
אנטיביוטיקה אינה מרפאה את המחלה. לעיתים התפרצות בדלקת העור האטופית נגרמת בשל זיהומים ולכן משולבים בטיפול קרמים ומשחות אנטיביוטיות ולעיתים ניתנים אנטיביוטי דרך הפה.
טיפולים אחרים השמורים למקרים קשים ומסובכים הינם טיפול בקרינת אור (פוטותראפיה), תרופות המשמשות לדחיית שתלים וטיפולים ביולוגיים מבוססי נוגדנים.
דלקת עור אטופית הווה ועתיד
דלקת עור אטופית עולה בשכיחותה. המחלה לרוב קלה ודורשת טיפול מונע קבוע עד שמשתפרת ו\או חולפת מאליה. מומלץ להסביר לחולה ומשפחתו את המהלך הצפוי והטיפולים הכרוכים. אמנם אין טפול מרפא אך ניתן בתכשירים הקיימים להתגבר על התפרצויות ואפילו למנוע התקפים. המחקר בענף צפוי להביא לטיפולים מתקדמים וסגוליים בעתיד.
