משלוחים עד הבית - עד 7 ימי עסקים
משלוח עד הבית - 30 ש"ח
הצטרפו למועדון הלקוחות ותהנו ממגוון הטבות ♥
למה לנשים עדיין קשה להתקדם?

אתם נמצאים כאן >> בית » כתבו עלינו » למה לנשים עדיין קשה להתקדם?

למה לנשים עדיין קשה להתקדם?

יש תקרות שלא נשברות: למה לנשים עדיין קשה להתקדם?

גם נשים שהצליחו בקריירה והגיעו לתפקידי ניהול בכירים נתקלות בתגובות סקסיסטיות בחברה. מהמנהלת שפנו אליה כמזכירה ועד זו שקיבלה שכר פחות מאחיה. למה הפער נעוץ כל כך חזק בתרבות שלנו?

“אספר לך את אחת האנקדוטות שחוזרות על עצמן בהיותי אישה בתעשיית המתכת שהיא תחום מאוד גברי”, אומרת מור שמגר, יו”ר פורום נשים בתעשייה וסמנכ”לית קבוצת פח תעש. “כשבנינו את מפעלי ההתפחה באשקלון עמדנו על רמפה של עבודה בגובה – כולנו עם קסדות. אני, האישה היחידה שרשמה, כי אבא שלי, הבוס שלי, לימד אותי תמיד לרשום את הפרטים כי זה הנדסה. אחד המשתתפים לא התבלבל ואמר לעובד שלי – תגיד למזכירה שלך שתרשום את זה. הוא נחנק ולחש לו בשקט – היא הבוסית שלי”.

הרגע המביך הזה חזר על עצמו הרבה פעמים בקריירה של שמגר, בת למשפחת תעשיינים שמצאה את מקומה בחברה משפחתית בניהול אביה. גם לד”ר נורית הראל יו”ר משותפת בתשלובת “ד”ר פישר”, הסיטואציה הזו מוכרת: “כשהייתי מנכ”לית של חברת חממה, התכנסנו מנכ”לים ומנכ”ליות של כמה חברות, ומצאתי את עצמי כאישה היחידה בחדר. כל מי שנכנס מיד פנה אלי כמזכירה. גם היום, כיו”ר של חברה, כשאני מגיעה לפגישות לצד המנכ”ל, הפנייה אלי והשיחה משתנים רק אחרי שמציגים אותי ואת התפקיד שלי. תרבותית, אני חווה את זה על בשרי, התפיסה היא שגברים בכירים יותר מנשים”.

העובדה שהשאלה שעדיין פותחת כל ראיון עם נשים בכירות בתעשייה היא “איך זה מרגיש להיות אישה במקומות הנשגבים האלה שנחשבים לנחלתם הבלעדית של הגברים”, מצביעה על העובדה שנשים הן עדיין עוף מוזר, ולא רק בחדר מלא מנכ”לים, מהנדסים, או תעשיינים גברים. גם במשפחה המורחבת, כשאישה יוצאת לנסיעת עסקים במקום להכין את ארוחת הערב ביום שישי; או נעדרת מיום הורים של הילד כי הבעל הולך, וגם כשאין לה זמן למפגש קפה עם חברות, היא נתפסת כשונה.

“במשך שנים החברות שלי קראו לי הקרייריסטית, והן לא התכוונו להחמיא לי”, מספרת ד”ר הראל שמשמשת גם כחברת נשיאות בהתאחדות התעשיינים. “יש בצמד המילים הזה ‘אמא קרייריסטית’, מבט עקום על הדרך שבה החברה הישראלית רואה את תפקידה של אישה. ברגע שאת קרייריסטית – את מזניחה את הילדים שלך. הערכים שאני הבאתי לילדים שלי כאמא קרייריסטית, והמודל שהם ראו בבית, שווים בעיני יותר מכל”.

שתי התעשייניות הצטרפו לעסק המשפחתי בשלב מאוחר יחסית של הקריירה. ד”ר הראל הספיקה לשמש סמנכ”לית ומנכ”לית בחברות אחרות במשק, ושמגר פנתה לעבודה עם אמא שלה לאחר גירושיה. “אבא שלי נתן לי משכורת נמוכה יותר מזו של אחי, וכששאלתי אותו למה, הוא אמר – טוב את משכורת שניה בבית. אז אמרתי לו – אבא אני אישה גרושה. ואז הוא הסתכל אלי וקפא במקומו. אמנם קיבלתי העלאה בשכר, אבל התפיסה הזו, שהמשכורת של אישה היא משכורת שנייה מאוד מושרשת. אבל זה משתנה עם השנים”.

התפיסה מושרשת בתרבות שלנו, ואולי גם הנשים עצמן מעדיפות לאזן בין עבודה לבית ולא מתמסרות בקלות לקריירה תובענית. רונית תירוש, לשעבר ח”כ ומנכ”לית משרד החינוך מסכימה עם הטענה, אבל חושבת שיש מקום לשנות את השיח התרבותי ולחנך את הילדים לשוויון. “נכון שאדם בונה את עתידו, אבל יש חשיבות רבה לחינוך ולעידוד שמקבלים מהבית כסביבה. כשכיהנתי כמנכ”לית של משרד החינוך הכנסתי לימודי מגדר לבנים ולבנות, כדי ליצור יחס יותר שוויוני כלפי נשים והיכולות שלהן. השקענו הרבה כדי לעודד תלמידות ללכת לתעשייה, לקחנו אותן לביקורים בתעשייה, ללמוד לימודים גבוהים במקצועות ריאליים. תלמידות בתיכון מקבלות ציונים טובים יותר במקצועות הריאליים, אבל הן נמנעות מללכת למגמות ריאליות, כך שיש שם יותר תלמידים. מכאן הדרך סלולה לבנים הלאה”.

“אני אומרת שהדברים השתנו. נשים מעיזות יותר ובעשורים הבאים נראה יותר נשים בתעשייה, ואולי אפילו העדפה לנשים, משום שיש להן יכולות ייחודיות להן – מולטי טאסקינג, למשל. ואם תינתן להן ההזדמנות והן יממשו את הכישורים, הן יכולות להגיע רחוק”, מסכמת תירוש בנימה אופטימית.

“אני בעד העדפה מתקנת, ואני פועלת כדי לקדם נשים בחברה שלנו. לאמהות חד הוריות תמיד יש עדיפות אצלנו”, מציינת שמגר. “אני מאמינה בכישורים של נשים. אני מאמינה בהתמדה שלהן במקום העבודה במסירות שלהן, ובתעשייה יש משהו שונה ממקומות אחרים – עקומת הלימוד איטית ולכל מפעל יש לו אופי אחר. לכן מחפשים עובדים שיישארו הרבה זמן ולא את אלה שרוצים לדלג בין קריירות”.

בניגוד לשמגר, לא כל הנשים בעמדות הבכירות מחזיקות באג’נדה פמיניסטית מובהקת. “אני מאמינה בשוויון ללא העדפה מתקנת”. מכריזה ד”ר הראל. בחברה שלנו יש 50% גברים ו-50% נשים וזה משקף את הכישורים של העובדים. אנו מעסיקים אנשים על פי הכישורים שלהם ומידת ההתאמה שלהם לתפקיד. אם אני צריכה עובדת שתטוס הרבה לחו”ל ויש מולי אמא שאומרת שחשוב לה להישאר בארץ כמה שיותר, אני לא אקח אותה לתפקיד. אם אני צריכה עובד שירים משאות כבדים אז האישה פחות תתאים”.

“לדעתי תיעדוף של נשים צריך להיות בזכות הכישורים שלהן ולא רק בגלל שהן נשים, וכמובן שלא על חשבון הכישורים של האחר”, מסכמת תירוש. “כמובן שאם לשני המועמדים יש את אותם כישורים ואחת מהם היא אישה והשני גבר וצריך באופן מלאכותי להעדיף אישה כדי לקדם את הנושא, אני בעד”.

כדי לעשות קריירה אישה צריכה משפחה וסביבה תומכת

“כשאני הייתי שכירה ועבדתי בחברת סטארט-אפ וטסתי כל רבעון לחו”ל, לא הייתי יכולה לעשות את זה בלי בעל מדהים שתמך בי”, מספרת ד”ר הראל. “צריך משפחה וסביבה תומכת כדי לעשות קריירה. זה לא מובן מאליו – כשהוא הולך למכולת ואומר – אשתי קרייריסטית ועכשיו היא טסה ליפן, מסתכלים עליו עקום – מה, אתה עקר בית? והוא ממש לא. הוא עשה קריירה משלו, אבל צריך תמיכה”.

“ברגע שאת אישה קרייריסטית יש שני מסלולים – או שתהיה לך תמיכה מהבעל או שאת מתגרשת”, מוסיפה שמגר מניסיונה האישי. “בשביל להבקיע ולהצליח מאוד צריך לעבוד קשה. וזו עבודה קשה גם לנשים וגם לגברים”

הראיון נערך לקראת הכנס של פורום נשים בתעשייה, ” ביחד שוברים את תקרת הזכוכית”, שיתקיים ב 13.09

שליחת קורות חיים

0
סל קניות
  • אין מוצרים בעגלה.